גלידות מוסלין נמכרות בחנות בשתי צורות: בכדורים – אחד, שניים ושלושה, בגביעים או בכוסות, וכן באריזות איזותרמיות במשקל – 1 ק"ג ו 1/2 ק"ג (נטו) – לקחת הביתה. לגלידה בכדורים ניתן להוסיף מטבעות שוקולד חלב של  VALRHONA (33%) מסוג Tanariva (http://www.valrhona.com/index.html).

גלידה נשמרת בהקפאה בטמפרטורה שבין 18°- ל 21°-. באריזות האיזותרמיות ניתן להשאירה מחוץ למקפיא זמן ארוך מהרגיל; חצי שעה לערך בימים החמים, ועד שעה ויותר בימי החורף. מומלץ להפשירה מעט בטמפרטורת החדר כרבע שעה לפני ההגשה. על מנת לכדר כדורים יפים, כדאי להשתמש בסקופ (boulier) שידיתו מלאה כספית: סקופ כזה מרכך את הגלידה כאשר הוא בא עמה במגע. להגשה פשוטה יותר (משטחים קטנים) ניתן להשתמש בספטולה (spatule - מרית ממתכת) או בכף רגילה.

בחירת טעמי הגלידה והסורבה הם בראש וראשונה עניין של טעם אישי, ולכאורה אין מקום לקבוע צירופים נכונים או טובים יותר: יש האוהבים את השוקולד הבלגי שלהם עם סורבה לימון-נענע, יש הנרתעים מלאחד גלידה עם סורבה באותו גביע, ויש המעדיפים את הטעם שלהם "סולו". אולם תמיד נוכל להמליץ על הרכבים, בטוחים או מפתיעים, שערבו לחיכנו. באופן כללי אפשר לומר, שטעם חמוץ או מריר ישתלב יפה עם טעם מתוק, לדוגמא: סורבה קוקוס עם סורבה מנדרינה, אשכולית אדומה-בזיל, לימון-נענע או רימונים, או, בהרכב של גלידה עם סורבה: גבינה פירות יער (החמצמצה), עם קסיס או אוכמניות, וגלידת שוקולד-תפוז עם תפוז קינמון. בקרב טעמי הסורבה, המתוקים הם: קוקוס, מנגו, אוכמניות, אפרסמון, תות-דמדמניות וגויאבה; המרירים: אשכולית אדומה, אשכולית אדומה-בזיל, אשכולית לבנה-עראק, והחמוצים: כל היתר. הגלידה החמצמצה היחידה הינה, כאמור, גבינה-פירות יער, השוקולד הבלגי, השוקולד –תפוז והקפה ערביקה מרירים מעט, ואילו כל שאר טעמי הגלידה - מתוקים. אני, אישית, לא נוטה לערב מין בשאינו מינו (כלומר, גלידה עם סורבה), אלא אם כן זוהי גלידת תבלינים – הל, קינמון, ותבלינים, או גלידה אלכוהולית – קואנטרו (טעם תפוז) וקלבדוס (טעם תפוח).